1. הכרה במשך יום שלם אנחנו ממלאים את המח שלנו בדברים, חלקם הקטן חיוני. המנוחות שלנו, לרבות השינה, לא מספיקות בשביל לנקות את המח. לכן המח שלנו כמעט כל הזמן במצב אפס-מקום. אי-אפשר להסתמך עליו לדברים חשובים, לא כי יש בעיה טבעית במח - המח כלי מדהים, ואנחנו משתמשים בו באופן גרוע.

   הנה מבחן קטן להדגים את הבעיה - נניח ורצית לצאת עוד שעה מהבית, ורצית לקחת אתך משהו שבד"כ לא יוצא אתך מהבית לדוגמה ספל שהבטחת לתת מתנה. החלטת לא לארוז את הספל מראש, לא לשים אותו בתיק, לא לעשות שום-פעולה בנדון. עכשיו אבקש ממך משהו קטן - להפעיל טיימר ל-15 דקות, לקום ולהתנהל כהרגלך. לא לנסות לזכור באופן פעיל, לא לשנן.

   הטיימר צלצל - מה רצית לקחת מהבית?

2. רשימה זה ישמע מובן-מאליו שרשימת-ציוד עוזרת לא לשכח לקחת מה שצריך. אבל ברשימת-ציוד יש עניינים שלא שמים לב אליהם בדרך-כלל. א’ כשמתחילים לכתוב רשימת-ציוד, הפעולה הזו בעצמה מזכירה לנו דברים שצריך לעומת זאת כשאנחנו מסתובבים בבית ומלקטים מה שצריך - דעתנו מוסחת. ב’ רשימת-ציוד עוזרת לנו לארגן את הציוד אפילו לפני שנגענו בפריט בודד אנחנו “מסדרים” את הדברים בראש, מעצם זה שרשמנו אותם יותר ברור מה הולך עם מה, מה החשיבויות, איך הדברים יסתדרו בתיק
3. פתק זמין במהלך היום לפעמים נזכר במשהו שקשור לאותו פרויקט, אבל לא קשור למה שאנחנו עושים כרגע. למקרים האלו חשוב מאד לשמור פתק (מנייר או בטלפון) בו נתעד דברים שנזכרים בהם. טעות גדולה ונפוצה היא “אני אזכור ואטפל בזה אחר-כך”. אחר-כך נשכח, וכשנזכר זה יהיה שוב כשאנחנו עסוקים, או גרוע מכך - אחרי שכבר יצאנו לדרך וחסר לנו מה שנזכרנו בו שלוש פעמים ולא פעלנו.
4. החלמה המח שלנו רצוץ ואנחנו מזניחים אותו, וגרוע מכך מדי יום אנחנו פועלים להזיק לו. אילו היה לנו פצע פעור היינו מנקים, מחטאים, חובשים. אבל המח נסתר מעינינו - אם היה לנו פצע שאנחנו לא רואים אולי היינו מגרדים וממשיכים לפצוע ומונעים ממנו להרפא. אם היתה לנו כף-יד פצועה לא היינו מצפים ממנה לאחוז באותה מידה שתאחז יד בריאה. אנחנו לא מודעים אפילו לנזק שאנחנו בעצמנו גורמים למוחנו, וודאי שלא מודעים להשלכות. תנאי להחלמה - להפסיק לפצוע. מה מזיק למח שלנו? חלק מהמזיקים הגדולים ביותר ידועים לכל, אבל לא מוכנים להפסיק איתם. רשתות חברתיות, התמכרות (לא שימוש סביר) לטלפון וכל התמכרות אחרת, נטילת חומרים שנזקם רב מתועלתם, וסחיבה על הגב של בעיות לא פתורות שאנחנו מזניחים ומדחיקים. אין צורך להתנזר בשביל להחלים, להיפך - עדיף לעשות מעט ולדבוק בו מאשר לעשות הרבה לשבוע ולנטוש. אבל חייבים להתחיל. להתחיל בקטן והיום.

5. אופק למדנו להכיר את חולשות מוחנו, למדנו שיטות להתמודד איתן, ולמדנו לתת למוחנו להחלים. מה הלאה? נכיר בעובדה - אחרי שנים או עשורים של נזק לוקח זמן להשתפר. אבל השיפור צפוי. את השיפור נראה כמעט בכל דבר: חשיבה צלולה יותר, שינה מועילה יותר, עירנות במהלך היום גם ללא קפה,

   ובשל כל אלו - יחולו שיפורים בכל עיסוק ובכל תכנון. אכן, פחות נשכח, נהיה חדים יותר - כי יהיה למוחנו פנאי.

עתה יש לשמר את ההרגלים שפיתחנו. לא להתדרדר חזרה להרגלים הבזויים, ולהמשיך להשתפר עלינו להבין שיש לנו אחריות - ולו-רק על עצמנו, אבל לרובנו גם על משפחותינו, על מי שסומכים עלינו, על מי שהבטחנו להם.

אלו לא סתם “10 טיפים לחיים בריאים” - זה להכיר בטעויות החוזרות, ולפתור אותן.